אני הגעתי מחוץ לארץ (בריסק) ילדה קטנה, איני זוכרת חוץ לארץ. אני התחלתי תכף לקדוח, הייתי חולה כמה שנים עד שנתרפאתי לגמרי.
אמא שלי שתזכר אמרה שהעולם הוא כלל לא ושצריך לקבל הכל באהבה. ישבנו בשכנות עם הגדול ר' אברהם בן ר' נחמן שעשה 'באור הליקוטים'. הגיל שלי כשרבי ישראל קרדונר בא מחוץ לארץ היה 13 שנה והגדול ר' אברהם בן ר' נחמן אמר שאקח את ר' ישראל לבעל, אני לא רציתי אז לשמוע כי עדיין הייתי ילדה. רבי ישראל היה צריך לנסוע לחוץ לארץ לתת גט לאשתו כי היא לא יכלה ללדת ילדים, והוא לקח אותי, הייתי אז בת 15 שנה. ר' אברהם היה השדכן ואני התחתנתי עם רבי ישראל קרדונר. נסעתי על החמורים תשעה ימים כי לא היו אוטובוסים, אני הגעתי למירון לבכות שם, לא היו לי מרצפות בבית ולא היו מיטות, המיטות היו שקעים שבקירות וזה היה טוב מאוד בשבילי. הייתי מבשלת סיר מרק, עד שהתבשל המרק לקח הרבה מאוד זמן. כשהיו ריקודים לאחר האוכל היה נחמד מאוד, זה היה קומפוט טעים. עד היום אפשר להחיות את עצמל עם קומפוט.
אחר כך התחילה המלחמה (מלחמת העולם הראשונה שפרצה בתשעה באב שנת תרע"ד) עם האנגלים, ולא היה אוכל ולא קצת מים חמים שאפשר להחיות ילד, היה צריך ללכת הלוך ושוב ארבע שעות בלי אוכל ובלי מים בשביל ילדים קטנים ועזובים, והייתי הולכת אולי אמצא איזה מקום לחמם קצת מים. באותם ימים היו גוזלים ורוצחים אנשים לאור היום, העולם היה הפקר, לא היה לנו מנהיג שיראה לנו את הדרך הישרה איך לנהוג בגשמיות וברוחניות. העיקר צריך להחזיק רק בהשם יתברך איך שלא הולך וצריך לקבל הכל באהבה ולומר "גם זו לטובה", כי כל מה שהשם נותן - הכל טוב.
אחר כך הוא (רבי ישראל) נסע לטבריה לבכות, בינתים הוא כבר שמע שהאנגלים נכנסים, אז הוא אמר שתהיה אפיקורסות גדולה על העולם ושהוא חייב להיות נע ונד. הוא רצה לבטל הגזרה מעל היהדות, אז אני התישבתי בבית קטנטן והוא בכל מקום ששהה בו ביום לא נשאר בלילה. אחר כך הוא ראה שהגיעה מחלה גדולה שהאדם חי 24 שעות ולא יותר, ואני אז חליתי בחולירע, והוא בקש עלי ונעשיתי בריאה.
אחר כך מתו אצלי הילדים ואחר כך הוא מת כעבור שלושה ימים. לפני שנעשה חולה הוא אמר שהוא יהיה כפרה על היער עם ילדיו, והוא נעשה חולה במחלת החולירע ולקחו אותו לבית-החולים בשבת לפנות ערב, לא נתנו לאף אחד מהאנשים להכנס אליו, רק אני התגנבתי דרך החלון, אז הוא אמר: "תני לי מעט מים עלהידים, אני אלמד תורה. איני דואג שאני מסתלק מו העולם כי אני הולך עם זקן ופאות והיסורים יכפרו לי על העוונות, ואני מאוד שמח".
את יכולה לתאר לעצמך איך חייתי דרך כך הצרות שלי, רק שהרבי (רבנו רבי נחמן מברסלב) חזק אותי והוא הוציא אותי מכל הצרות והוא גם עכשיו יוצאי אותי. אני גם נשארתי אחת לבד ואחר כך התישבתי בהכנסת אורחים עם נשים ספרדיות, היו לי צרות גדולות, לא היה לי אפילו מה ללבוש. ההכנסת אורחים נתנו לכולן שמלות ללבוש רק לי לא נתנו ואותי זרקו מכל המדרגות. אני בכיתי מאוד, אז האיש הזה נעשה חולה מאוד והוא כבר עמד למות, הוא שלח לקרוא לי שאמחול לו והוא גם נעשה בריא. הוא נתן לי שמלות וזהב והוא עשה תשובה. הוא נעשה בריא, הוא נתן הרבה צדקה, בכסף שנתן לי העמדתי מצבה לרבי ישראל ולילדים שלי.
הילדים שלי מפוזרים בכולתארץ ישראל - בצפת שוכבים שניים, בטבריה שוכבים שניים, בירושלים שוכבים שנים שהיו לי עם ר' נתן.
כל העינין שלי היה שהבעל-דבר זורק אותך לתוך הים. הייתי כול היום בקברי צדיקים ובכיתי שתהיהי לי דעת נקייה שאקבל הכול באהבה, התפילות רפאו אותי והרבי ריפא אותי.
הייתי צריכה לקבל חליצה ולנסוע לחוץ לארץ, ההורים שלי חיו עדיין, הם היו עניים, לא היה להם כסף, ואני לא רציתי לנסוע לחוץ לארץ. נסעתי למירון אצל רבי שמעון בר-יוחאי ובקשתי הרבה שלא אצטרך לנסוע לחוץ לארץ, לא היה לי כח, הייתי שבורה לגמרי. אני סיפרתי הכול לרבי שמעון. והוא, רבי שמעון, עזר לי בכח השם יתברך.
צריך להתחזק בהשם יתברך, צריך לקבל הכול באהבה. אחר-כך לא היה לי כסף לנסוע הביתה, כאשר רציתי לנסוע הביתה נתנו לי זהב לנסוע הביתה ואיני יודעת מי. באתי הביתה לאבא שלי, אז הוא אמר לי שכבר נושעתי שלא אצטרך לנסוע לחוץ לארץ. הוא פגע יהודי והיהודי אמר: "תן לי הכתובת של האח של רבי ישראל". ואזי נתתי לו הכתובת והוא כתב לבן שלו שיחפש את האח וחיפשו אותו, אז הוא כתב שהא נהרג במלחמה. כם הרבונו של עולם מנהיג, דרך בה אדם רוצה לילך מוליכין אותו, אני לא רציתי לנסוע מירושלים. דברו איתי שעדוכים טובים ואני רציתי רק ברסלבר, בנו של ר' פינחס ישעיה לא היתה לו שום פרנסה ואני הצטרכתי לחפש פרנסה. הוא היה מבוגר ממני בהרבה ואי לא השגחתי, ואני לא רציתי לצאת מדרך הרבי, הרבי ריפא אותי מכול הצרות. כול הרופאים אמרו שלא יהיו לו ילדים, ועם תפילה פעלתי בקשה לשני ילדים לשנים מעטות.
ובכן עליך לדעת שאלה חבלי משיח, וששורר חושך גדול, צריך לזכות לבוקר, כמו משביקש דוד המלך: כמו שהשומר מצפה שיהיה יום, כך יש לנו ציפיות לאור השכינה. וכול הצרות שעוברות בגשמיות וברוחניות צריך לקבל הכול באהבה, נעשים נקיים מהעולם הזה שלא נבוא בחרפה לעולם הבא, חזקה וחזקי עצמך. כשעברו שבע המימות אני תמיד כופפתי את הראש עד שחלפו הגלים. הרבי אומר: כשבאות הצרות צריך לקבל הכול באהבה. אנחנו צריכים להחזיק עצמנו חזק כי אלה חבלי משיח. היו הרבה תנאים שלר רצו לחיות את משיח צקנו, כי כשצרה אחת תלך תבוא צרה שניה, יהיו מחלות רעות, רק באשר יהיו מנוקין מהיסוריםיזכו לראות את הגאולה.
אני סובלת כבר חמש שנים בחזה ויוצא ממני דם. בזמן האחרון חליתי בכמה מחלות, ואני מצפה להשם יתברך שיוציא אותי מהצרה. הדקטורים מיאשים אותי, ואני מצפה להשם יתברך, הוא הוציא אותי מכול הצרות והוא יוצי אותי מצרות אלה גם.
חזק! צריך להתחזק שהכול לטובה. הריבונו של עולם אינו עושה צרות סתם. כך צריך רק להתחזק ולקוות שהכול לטובה. החזיקי עצמך תמיד באמונה. הרבי הולך לפנינו הוא יהיה מליץ יושר בשבילנו. צריך להחזיק עצמו חזק בהשם יתברך, צריך להחזיק ביחד לבקש שהבעל-דבר לא תהיה לו אחיזה בנו. העיקר הוא תפילה. אני עדיין לא ראיתי שום יום טוב לנגד עיני, רק צרות.
צריך לבקש שהאמונה תתחזק וזהו עיקר התפילות, וכול העולם הוא כלל לא, זה כמו בחלום. העיקר צריך להיות בשמחה שהוא יהודי. כשיבוא משיח ידעו שכול הצרות היו כולן לטובה.
ובכן איני מאחלת לאף אחד, יש לי עכשיו מחלה שש שנים והיסורים שלי גדולים מאוד, אלא שהביטחון שלי גדול מאוד. ועיקר מה שבאים צרות על אנשים הוא שצריך לומר "גם זו לטובה". נבראים לעולם הזה לסבול רק צרות, חזקי עצמך תמיד והיי מרוצה כי כול הצרות שעוברות על אנשים הן כולן לטובה. השם יתברך נותן את מתנת הצרות, מסתמא מגיע לי. צריכים להתחזק ולחזק בהשם יתברך שכול מה שהוא עושה זה טוב, מתנקים מהעולם הזה כדי שאפשר להחזיק עצמו באמונה האמיתית. שימי את עצמך בתוך האמונה. קבלי את היסורים באהבה, כשיבוא משיח יספרו את כול הצרות. (ישראל סבא - רק ביטחון)
